הפלנטות כתפקודים שיכליים

--- בית הספר ללימודי האסטרולוגיה, אסטרוגנוסיס, בהוראת גיל פרחי ---
מתוך השיעורים למתקדמים: "הפלנטות כתפקודים שיכליים".

במה התפיסה של הירח שונה מזו של השמש ולצורך העניין, מזו של המזל העולה, או של מרקורי?

כל אחד מהגורמים הנ"ל מייצג היבטים שונים של התפיסה.

התפקוד של השמש מציין תשומת לב פעילה ברמות שונות:
למשל עניין, הפניית הקשב, להתרכז, פוקוס, 
להיות מודע, לתת תשומת לב ל-, להאיר ולראות את. 

הירח (יחד עם מרקורי, בהדגשים שונים):
הקליטה של אינספור הגירויים המגיעים מהסביבה,
מיון - עיבוד - אחסון של הגירויים,
- והתגובה עליהם.

המהירות המשתנה של מרקורי והירח (כל אחד מהם יכול להיות מהיר או איטי יותר טכנית, אסטרונומית) מלמדת על המהירות של תהליכי התפיסה והתגובה. 

השמש והירח מגדירים יחדיו את שדה התפיסה, ואת פעולת התפיסה.
אלה שני ממדים שמצויים ביחסי גומלין משלימים ותומכים.
כשאינם מאוזנים ותומכים זה בזה מוצאים לעתים קרובות מה שנקרא "הפרעת קשב".

(תרגיל: לקרוא את "קשב וריכוז", ולזהות את השמש והירח בטקסט).

מרקורי שותף לעד כמה זו תהיה יכולת ל"רב-משימתיות" קוגניטיבית - או הפרעת קשב.

באופן בסיסי, השמש מציינת את הגורם הפעיל והמכוון באופן מודע שבתפיסה.

הירח לעומת זאת מדבר על תפקוד תגובתי, "אוטומטי" ופחות מודע.

אבל יש גורמים נוספים שמשפיעים ומשנים את הנטייה של כל אחד משני התפקודים (המזלות בהם נמצאים, קשרים לפלנטות, ועוד).

שמש: היכולת לבדל, Differentiate,
לזהות ולהגדיר את הנושא, את המאפיינים (הייחודיים),
"לזהות זהות", ולהתמקד באלה.

זו היכולת להבחין בין עיקר לטפל,
לראות את העיקר, 
את מה שחשוב ובעל ערך.

הירח ילמד על הרגלי ותבניות תפיסה,
תפיסה על פי המוכר והידוע,
על פי פרוצדורות לא מודעות ואוטומטיות,
בהתאם לסכמות ולתבניות מן העבר,
שמתלווה אליהן תחושה נוחות וביטחון רגשיים.
(שיבוש שלהן גורם לתחושת חוסר נוחות וחוסר ביטחון סביבתיים).

יחסי הגומלין בין השמש לירח קובעים מה מקבל מעמד של "דמות" או של "רקע". מה ייתפס כ"רעש רקע", ומה ייתפס כ"אות".

אחד התפקידים החשובים ביותר של הירח הוא לסנן.
להגדיר חלק (למעשה רוב) מהגירויים כרעש רקע, ככאלה שאין צורך להתעסק אתם או לשים לב אליהם באופן מודע ומכוון.

כך הירח מפנה מקום ומאפשר לשמש להתמקד בעיקר, בנושא, ב"דמות" וב"אות". 

(תרגיל: לקרוא את "תפיסה" כדי להכיר מושגי יסוד, ולזהות את מעורבות השמש והירח). 

כשבודקים את יכולת הריכוז והקשב, שהיא תפקוד שמשי (יחד עם שבתאי), נבדוק עד כמה הירח (יחד עם שבתאי) מנטרל את ה"מסיחים" (למשל מרקורי ויופיטר). 

גורמים נוספים:

שבתאי ופלוטו יכולים לתרום ליכולת הריכוז, במיוחד בקשרים עם מרקורי והשמש.

אורנוס ונפטון, כל אחד בדרכו, עלולים לתרום להסחת הדעת.

(תרגיל: מרקורי, יופיטר, אורנוס ונפטון כמסיחים - לנמק ולהדגים).

הערה: בעוד שמרקורי קשור לזיכרון קצר טווח, הירח קשור לזיכרון ארוך טווח.

לגבי החלק של המזל העולה בתפיסה: 
המזל העולה משתתף בתהליכי התפיסה-תגובה. הוא מציע סכמה, דימוי ארכיטיפי בסיסי מולד, כשבדרך כלל אנחנו לא מודעים לכך שזה דימוי, של המציאות, העולם.

הדימוי הבסיסי הזה של המציאות מגדיר עבורנו איזו מין מציאות אנו מאמינים שאנחנו אמורים לתפוס ותופסים.

זו לא המציאות, זו תדמית מולדת של המציאות, דימוי מולד של העולם!
בהתאם לתדמית הזאת, שעבורנו היא לא תדמית אלא המציאות ממש (אנחנו לא מזהים באופן טבעי שקיים דימוי בינינו לבין המציאות), כישורי התפיסה שלנו מתפתחים ומתפקדים.

למשל, מזל עולה טלה (שפינוזה).
המציאות נתפסת כשדה קרב, כש"מלחמה" (במובן הרחב)
היא הזירה בה אני מחשל את רצוני
ומגשים את העצמיות האינדיבידואלית שלי.
הדבר המתאים ביותר למציאות שכזו
הוא לפתח כישורים של לוחם. 
וזה כולל גם תפיסה של לוחם.
תפיסה מהירה, חדה, שמזהה את היריב,
את הסתירה, את הדיסונסס והקונפליקט,
את האיום, את המאבק, את המלחמה שנכונה עבורי,
נכונה עבור ההתפתחות והצמיחה שלי.
(תרגיל: איזה עוד כישורי תפיסה של לוחם עלי לפתח וליישם עם מזל עולה טלה?)

מזל עולה קשת, מציע דימוי הבסיסי של המציאות
שהוא של מרחבים גדולים ושל הרפתקה.
וכדי לפעול באופן אפקטיבי בעולם שכזה,
נחוצה פתיחות רבה, ונחוצים חופש פנימי וחיצוני
כדי לאפשר את החיפוש, את ה-Quest.

כדי לתפוס את המרחבים הגדולים,
נחוצה לי תפיסה רחבה, גמישה, מתרחבת,
תפיסה דינמית שמאפשרת דינמיות, הפתעה והשתאות.
נחוצה לי היכולת לזהות "אופק" = גבולות, חיצוניים ופנימיים כאחד,
התוחמים את המוכר והידוע, כדי לחצות אותם.
נחוץ לי חופש מחשבה, 
כדי לנוע אל מעבר לאופק התודעה הרגילה. 

יחד עם זאת, 
הדימוי הארכיטיפי של המציאות במזל עולה קשת
הוא של עולם המציע שפע רב של גירויים.
כדי להתמודד ביעילות עם מציאות שכזו,
עלי לפתח כישורי תפיסה שמאפשרים לי לקלוט
את הגיוון והריבוי העצום.
אחת הדרכים היא היכולת ליישם תפיסה של הקשרים רחבים
על הריבוי (לא "קופסאות קטנות"!),
וכך להפוך את שפע הנתונים לברי הכלה.
דרך נוספת היא היכולת "להשאיר מאחור"
חלק ניכר מהמידע תחת התווית "מוכר וידוע",
ולהשתחרר ממנו בזינוק אל עבר הלא נודע.

השלב הבא באבחון תפקוד התפיסה הוא שילוב, סינתזה, של תפקודי התפיסה האסטרולוגיים העיקריים שבחנו (שמש, ירח, מזל עולה, מרקורי), ובדיקת הדינמיקות ויחסי הגומלין בינם.

במפגש: דיון במפת הלידה של הפילוסוף ברוך שפינוזה.